על חברים לטיולים/ מאת איל ענבי

"החודש התפרסמה באתר מאקו כתבה על הטיול שלנו בפורטוגל. כתבה אותה קליה מור, בחורה נפלאה וסופרת ועיתונאית מוכשרת, שהגיעה לסדנה שלנו "על עיוור" – בלי לדעת הרבה ובלי לשאול הרבה, וקיוותה לטוב.

בערך באותו הזמן שלחה טופס הרשמה לאותה הסדנה בחורה אחרת, נפלאה לא פחות, בת הגיל של קליה ועם "וייב" דומה, והחלטתי, כמו שאני עושה הרבה פעמים, לשדך את שתיהן באותו החדר. הייתה לי תחושה שזה יהיה בינגו.

ה"שידוך" הצליח, ודרך הכתבה שהתפרסמה במאקו זכיתי לראות מנקודת מבט שונה כמה המרכיב של חיבור חדש בין אנשים זרים הוא עניין עוצמתי ומשמעותי בטיולים שלי. לא סתם קליה בחרה לציין את השותפה שלה לחדר כחלק מהחוויה הטובה שלה מהטיול: לחיבור ביניהן, שהיה מיידי וברור לעיני כל, היה חלק גדול מתהליך פתיחת הלב שמתרחש בסדנאות האלה, ולא רק דרך שיעורי היוגה, הפילאטיס והמדיטציה.

יותר משליש מהנרשמים לטיולים של יוגה טרוולס מגיעים לבד. חלק לוקחים חדר סינגל, וחלק מבקשים להשתדך. אני תמיד עושה את מיטב המאמצים למצוא לכל "משתדך" את השידוך ההולם. לא רק לפי מגדר וגיל, זה תלוי גם באנרגיה, בגיל המנטלי, בתחומי עיסוק ועניין, וכל פרט שאני מצליח לקושש בדרך. לעיתים רחוקות זה "לא קורה" ולא נורא, לפעמים זה חד פעמי ומוצלח, אבל הכי מדהים זה שיש זוגות של חברותוחברים, שהכירו בסדנה שלי כששודכו באותו החדר, וממשיכים לטייל יחד, איתי או בלעדיי. העולם רווי בסיפורים רומנטיים, אבל הפעם רציתי לספר את הסיפור על חברים לטיולים."