"בכל פעם שאני יוצאת למסע זה מרגש. מלווה בהרבה פחדים, שמחה, אשמה, גאווה, ועוד המון רגשות שאוכל לפרט עליהם בהמשך. בכל פעם שאני יוצאת למסע, אבל הפעם אולי יותר מתמיד, בדקתי עם עצמי מפנים, באמת ובתמיד, למה את עושה את זה? יש קולות רקע מבחוץ- הרבה שואלים אותי אם זה לא מעייף, חלק מפרגנים ואומרים שאני חיה את החלום, חלק מבקרים אותי לרעה ואומרים שאני לא רצינית. איך את עוזבת את התלמידים שלך? את המורה שלך? אם את לא במקום אחד באופן קבוע את לא מתמידה. ובכן, אולי זה נכון. ואולי לא. עצרתי שוב להתבוננות, אחרי כבר שנים כאלה, לבדוק שזה לא בריחה, לא על אוטומט, לא כי זה מצטלם טוב. שאלתי את ליבי, את נפשי, מה גורם לך לזרוח מפנים? מה גורם לך להרגיש את הלב שלך מתרחב? מה הנשמה שלך מבקשת לחוות פה בסיבוב הזה שזכית בו? מה גורם לך למחוות ספונטניות ואותנטיות של נדיבות? פשטות, להרגיש את האדמה פועמת, להתבונן בנופים המשתנים בחלון, לגלוש בגלים באוקיינוס רחוק, לחייך ולדבר עם אנשים זרים, לחקור את התרבות שלהם, את המנהגים שלהם וללמוד מהם. זה מה שגורם לי ללמוד על עצמי. אני עוסקת בחקר העצמי. בחוויה האנושית. אתם מבינים? כלום לא מובן מאליו. אני לומדת במסעות שלי, אני חווה אינטראקציות עם אנשים מכל הסוגים שלא הייתי חווה בצורה אחרת, חוסר נוחות, מזגי אוויר קיצוניים, הכל כלכך רדיקלי ומשוגע, העובדה היחידה שנשארת אחרי כל הסיפורים של המיינד היא שאין לנו שליטה על כלום: אני לא משאירה לעצמי ברירה, אלא להתמסר לאחד הגדול, האובסולטי, האמת, היקום , אלוהים- תקראו לזה איך שתקראו, גם ככה ברגע שנאמר איבד משמעות. הדבר החשוב באמת זה איך אנחנו חווים את המציאות שלנו, כל אחד בדרכו שלו. כמה אנחנו מאמינים למחשבות שלנו וסובלים מהם? כי אנחנו בטוחים שזו המציאות ואין דרך אחרת. אנחנו כולנו כלכך ייחודיים כמו פתיתי שלג, ובאותה נשימה, בדיוק אותו דבר: הדרך שלך לחוות את הפוטנציאל העצמי שלך הוא לא שלי- ושלי לא שלך. אז אין שום דבר שהוא נכון, או לא נכון. אפשר לקחת את זה עוד הרבה יותר רחוק אבל בנתיים, אני כותבת לכם את זה מעומק ליבי, תשאלו את עצמך: האם אני חי את חיי בצורה הכי נכונה לי? אל תתנו למחשבות לבלבל אתכם, לא לא האם אני מצליח, לא מה שיש ברשותי, לא איך אני נראית, לא המרדף הזה שמכרו לנו, לעשות יותר, להשיג יותר, לקבל את האישור הזה מאחרים ואולי סוףסוף מעצמנו.
מגיע לי, אני ראוי, אני אהוב. אני אהבה בעצמי. בלי לנסות , שום מאמץ, פשוט ככה. אל תאמינו לאף מחשבה שלכם שאומרת אחרת, ואם כן- תחקרו אותה. מי אני בלי המחשבה הזו? תשאלו את עצמכם- מה אני יכול לעשות היום כדאי לאהוב את עצמי ואת חיי ,ולחיות אותם במלוא הדרם, בדרך שהכי אותנטית לי. אחרי ששפכתי קצת מהלב אני רוצה להזמין אתכם לחוויה ייחודית – לקחת זמן לעצמכם, לעצור, להתבונן , במחשבות, בתודעה, ברגשות, בגוף. לא לקחת את עצמנו ברצינות מידי!! הזמן הוא הדבר היקר ביותר ברשותנו ולא שום דבר אחר. למי נבחר להעניק אותו? אני מזמינה אתכם לצאת למסע איתי, איתנו, איתכם. סדנת יוגה במלדיבים פסח 2020, פרטים בתגובה הראשונה. נקח את הזמן. לנו, מגיע לנו. ו.. נשחק. לשחק זה חשוב."
פורסם בפייסבוק של עדן גרשון בתאריך 16/2/20